פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו נ' אבו חנא ואח'

פסק דין

זוהי תביעה שהוגשה על ידי חברת ביטוח לשיבוב הסכום אותו שילמה במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכוש מקיף למבוטחה כפיצוי על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים בו היה מעורב רכב נהוג בידי עד ההגנה מר הישאם נג'ם עובד שכיר אצל הנתבע 1 שהיה הבעלים של הרכב וחברת הביטוח הנתבעת 2, שביטחה את רכב הנתבע 1, בביטוח חבות כלפי צד ג'.

על פי כתב התביעה נטען, כי בתאריך התאונה נסעו שני כלי הרכב אחד אחרי השני בתוך העיר נצרת כאשר רכבו של הנתבע 1 נוסע לפני רכב מבוטח התובעת. פנה רכב הנתבע ימינה אל עבר רחוב צדדי אשר הכניסה אליו אסורה בהתאם לתמרור המוצב בכניסה, גילה כי מולו מגיע רכב לכיוון הנסיעה המותר, ועל כן עצר, החל לנסוע לאחור במהירות ובחוסר זהירות ואז התנגש ברכב מבוטח התובעת שהמשיך בנסיעה בנתיבו לאחר שרכב הנתבעים פנה ימינה.

הנתבעים מכחישים את אחריותם לתאונה וטוענים כי רכבם נסע בנתיבו כדין ובהתקרבו לצומת עם הרחוב המדובר הבחין ברכב שיוצא מימינו ועל כן עצר ואיפשר לרכב להשתלב בנתיב הנסיעה, או/אז לפתע רכב מבוטח התובעת הגיח מאחור במהירות וללא זהירות בלי שמירת מרחק ופגע ברכב הנתבעים מאחור.

מטעם שני הצדדים העידו רק הנהגים, הוגשו תמונות נזק מרכב התובעת בלבד ותמונות של זירת האירוע. לא היו עדים ניטרליים מטעם מי מהצדדים לתאונה.

החומר הראייתי העומד לרשותי הינו עדויותיהם של שני הנהגים ותמונות הנזק ברכב התובעת בלבד.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים, עיינתי בחומר שהוגש, הגעתי לכלל מסקנה שיש להעדיף את גירסת עדת התביעה על זו של עד ההגנה.

עדת התביעה טענה, כי נהג המונית של הנתבעים פנה ימינה לרחוב שהכניסה אליו אסורה, עצר והחל בנסיעה לאחור כדי לפנות את הדרך לרכב שבא ממול ולו הזכות הנסיעה בכביש.

עד ההגנה אינו מכחיש שהוא נסע לפני עדת התביעה, הגיע לצומת עם הרחוב החד סטרי, ראה רכב שיוצא מכיוון הנסיעה המותר, הופתע על ידי הופעתו ועל מנת למנוע התנגשות בו בלם ופנה ימינה ואולם ההסבר שהוא נותן לכך הוא שבלם עקב הופעת הרכב האלמוני וסטה ימינה על מנת למנוע התנגשות ברכב שלא נתן סימנים שהוא עומד לעצור לפני הכניסה לרחוב הראשי.

הסברו של עד ההגנה אינו סביר ואינו הגיוני. רכב שנוסע בכביש ראשי המבחין ברכב אחר שמגיע מדרך צדדית מימינו ואינו מתכוון לעצור, התגובה הספונטנית שלו היא בלימה בצירוף סטייה שמאלה ולא ימינה לכיוון ממנו מגיע אותו רכב, כך שהסברו של עד ההגנה אינו מתקבל על הדעת וניתן לקבל כראיה נגדו את הודאתו שהוא אכן סטה ימינה מנתיב הנסיעה לתוך הרחוב שהכניסה אליו אסורה.

כמו כן, העיד עד ההגנה, כי הוא הבחין ברכב שבא מימינו, כאשר אותו רכב היה במרחק של 15 מטר ממפגש הרחובות וכשגם הוא נמצא במרחק של 15 מטר ממקום התאונה.

כמו כן, ציין שהוא היה בירידה והרכב שבא מימינו היה בעליה.

על רקע נתונים אלה, כל תהליך הבלימה שנטען על ידי עד ההגנה אינו סביר.

א.כאשר הרכב האלמוני נמצא 15 מטר עמוק בתוך הכביש הצדדי מימינו של עד ההגנה, אין כל סימן ואין כל אות לכך שהוא לא מתכוון לעצור בהגיעו לכביש הראשי ולא היתה כל סיבה מדוע בשלב זה, יבלום עד ההגנה מחשש שהנהג האלמוני אינו מתכוון לעצור בצומת והולכת להתרחש תאונה.

ב.עד ההגנה טוען, שהוא הספיק לעצור מספר מטרים לפני דופן שמאל של הרכב האלמוני וגם בכך יש חוסר סבירות כלשהו, שכן, עד ההגנה היה בירידה והרכב האלמוני היה בעליה מימינו, סביר להניח כי מהירותו של עד ההגנה היורד גבוהה מזו של הרכב האלמוני העולה ומתקרב לצומת שהדעת נותנת שהוא יעצור לפני הכניסה לכביש. ונשאלת השאלה- כיצד הצליח הרכב האלמוני להגיע לכביש הראשי ולהכניס את החלק הקדמי שלו אל נתיב הנסיעה של עד ההגנה לפני שעד ההגנה יגיע למקום ויפגע ברכב האלמוני. מהירות הנסיעה המונחת של שני הרכבים והשיפועים של כיווני הנסיעה, טופחים על פני הטענה של עד ההגנה שהוא הספיק לבלום מספר מטרים לפני שהתנגש ברכב האלמוני וכי רכב האלמוני הספיק לעבור את אותו המרחק בעליה ועוד להיכנס בחלקו הקדמי לכביש הראשי.

טוען עד ההגנה, שרכבה של עדת התביעה התנגש בו מאחור שעה שהיא ברחה שמאלה לאחר שהבחינה בו בולם ואף הגלגלים השמאליים שלה עלו על אי התנועה שמפריד בין נתיבי הנסיעה בכביש בו נסעו.

עדת התביעה טוענת, כאמור, שהוא עצר אחרי שפנה ימינה והחל בנסיעה לאחור בזמן שהיא חולפת

מאחוריו בנתיבה ופגע בה מהצד.

תמונות הנזק ברכב התובעת תומכות בגרסתה של עדת התביעה.

אילו גרסתו של עד ההגנה הייתה נכונה, אזי ניתן היה להבחין בנזק ברכבה של עדת התביעה